כוח אדיר - סיפורו של גיבור

ופתאום הוא איננו.

והלב מתכווץ,

כל נשימה צורבת את החלל שהוא השאיר.

הוא לא כאן,

אבל כל כך נוכח - 

תופס פינה חמה, קבועה, באחד מחדרי הלב.

יש כל כך הרבה מילים,

לאדיר,

שלא הספקנו לומר.

מילים שצריכות להיאמר,

גם אם לא יישמע.

​

אז אנחנו מדברים אליו בשקט,

 בלב,

בלילות של בדידות ובימים של זיכרון.

מספרים לו מה חדש,

שואלים מה היה אומר,

ולפעמים נדמה

שהוא ממש כאן, מחייך אלינו מתוך הרוח.

​

אנחנו מחזיקים בו דרך הסיפורים,

דרך הצחוק שהיה שלו,

דרך הרגעים שצרובים בנשמה

כמו שמש חמימה ביום חורפי.

​

וכל מילה שלא נאמרה - 

נכתבת עכשיו,

בשבילו.

כדי שידע. שאהבנו,

שעדיין.